"טוב, ליל מנוחה וחלום"
מקלחת. אמבטיה, ליתר דיוק. מים חמים זורמים ואדים נתלים באוויר. הדלת נפרצת ופנימה קופצת ילדה עירומה וורדרדה.
– "לאלאלאלאלאלאלא !"
– "אבל תום, צריך לעשות אמבטיה"
– "בטיה !"
והיא קופצת פנימה. מכניסה למים את הצפרדעים שלה ומתחילה לקשקש איתן. אני מנצל את היסח הדעת ומתחיל לסבן.
"כבר מאוחר ומחר נקום ונראה"
– "א-בא, בואי"
– "אבל תום, עכשיו את עושה מקלחת"
– "א-בא, בואי"
– "אבל תו…"
– "א-בא, בואיבואיבואיבואי"
– "טוב"
"איך שמגיע היום בסוף כל לילה"
שנינו במים. היא משוויצה. ממלאת את הפה במים ומשפריצה. גם אני. פאי בא לבדוק מה קורה וחוטף שפריץ. הוא לא מרוצה, בניגוד לתום שמתפוצצת מצחוק. בלי שהיא שמה לב אני ממשיך לסבן. מסתבר שיש שני סוגי סבון- אחד לראש ואחד לשאר הגוף. משום מה צריך להקפיד על זה. מזל שהם בשני צבעים שונים. פתאום תום קולטת את הצבע השלישי.
– "ירוק"
– "אבל תום, זה הסבון של אבא"
– "ירוק !"
– אבל תו.."
– "י—–ר—-ו—-ק !"
– "טוב"
"טוב, חושך ירד על הרחוב"
הילדה ירוקה, מזל שזה יורד במים. היא מתרפקת עלי. הכי כיף לי בעולם. אני משחק עם השיער שלה, מעמיד אותו כמו טרול. עם החיוך שלה זה באמת דומה. אני לוקח נשימה עמוקה- הגיע הזמן לשטוף. אני מתחיל בידיים וברגליים, עובר לבטן ולטוסיק. ואז-
– "תוםתום, תרימי ראש"
– …….. (מלווה בנענוע ראש אגרסיבי)
– "תוםתום, בואי נרים ראש ביחד"
– ……. (יבבות קלושות)
– "יאללה, מהר. אחת, שתיים, שלוש"
"רק הירח משאיר את אורו הצהוב"
היא מייללת קצת, אבל זה עובר די מהר. הגענו לשלב האמנותי של הערב- תום מראה לי איך היא שוחה. ושותה מים עם סבון. ומשפריצה אותם. די, סיימנו. אני יוצא ומתנגב, תום מנצלת את הזמן להרביץ כמה בריכות אחרונות. אני מוציא את הפקק.
– "תגידי ביי ביי למים"
– "בייייייייבייייייי"
"צרצר מצרצר צרצורו שר"
אני עוטף את תוםתום שלי במגבת ובכל האהבה שיש. מנגב אותה בכל הגוף, בפנים (היא לא אוהבת) ובשיער (היא ממש לא אוהבת). היא כבר מכניסה אצבעות לפה (כן, שתי אצבעות)- היא שפוכה.אני שפוך. יאללה, לחדר.
"לילה טוב"
לילה טוב, מתוך הכבש השישה עשר, יהונתן גפן
אבא שלה ושלו 
נפלא! לילה טוב!