אחד הדברים הכי חשובים בחיים הוא לדעת מתי להפסיק. מתי להפסיק למחוא כפיים למשל. אתה לא רוצה להיות האידיוט שמוחא כפיים אחרון (יוצא מן הכלל הוא כמובן, אם יש מישהו שמחא כפיים פעם בודדת בסוף, ואז אתה מחוייב לדו-קרב כפיים לפי כללי הטקס).
לדעת מתי להפסיק לדבר. מיומנות חשובה ביותר, בייחוד כשאתה מנהל מערכת יחסים עם אשה. אם אתה ממשיך לדבר מה שמבחינתה נחשב "שטויות", אתה עלול לקבל את "המבט". אם אתה ממשיך לפלוט "שטויות" אחרי "המבט", אתה תקבל את "נשיפת האוויר". ואם אחרי כל הרמזים האלה אתה עדיין מדבר אתה עלול להגיע לאזור ה"לסדר דברים בבית ברעש בכוונה, תוך כדי מלמול". אם הגעת לפה, כדאי שתכין את "הספה".
וכמובן, לדעת מתי להפסיק לשתות. אלכוהול, מן הסתם, לא תותית (למרות שגם את זה צריך לדעת מתי להפסיק) גיל 11 זה זמן טוב". וכאן נכנס אחד המשתנים הכי גדולים- קיבולת. כמה אלכוהול אתה יכול לשתות לפני ש (בסדר יורד) :
- תתעלף
- תקיא עוד פעם
- תחבק אנשים זרים
- תקיא
- תדבר בצורה שלך תהיה ברורה, אבל לאחרים תהיה לא קוהרנטית
- תשיר שיר עם אירי
- תשיר שיר מזרחי
- תשאל את עצמך מה כבר יכול לקרות מעוד משקה אחד
- תדבר בקול רם מאוד
- תהיה פתאום מאוד מהורהר
- תתפוס ראש ממש טוב
- תתפוס ראש טוב
לצערי, יש כל כך הרבה דברים שמשפיעים (מה אכלת לפני, סוג או סוגי אלכוהול, כמה החברים שלך חראות וישכנעו אותך לשתות עוד) שאחרי שלב 11 כל כוס נהיית הימור.
אז למה לא לבשל עם אלכוהול? אותו דבר עם מינימום סוכר, או משהו כזה. מסתבר שגם לכתוב לא תמיד כדאי אחרי כמה כוסות. אבל ברצינות- לבשל עם אלכוהול זה אחד הדברים היותר נחמדים שאפשר לעשות. יש כל כך הרבה טעמים ורבדים וכל כך הרבה משקאות שונים שהאפשרויות הן כמעט בלתי סופיות, ולא משתכרים מזה (אני לא בטוח אם זה יתרון או חיסרון…)
אחרי שעברתי עם עוד כמה חברים טובים סדנה להיכרות מעמיקה יותר עם טקילה בבנא משקאות, החלטתי שזה הולך להיות הפרויקט הראשון. לקחתי בקבוק טקילה איכותי, התחלתי לשתות כדי לקבל רעיונות וזה מה שיצא:
רוסטביף שייטל בזיגוג טקילה וסירופ אגאבה
את הרוסטביף הזה החלטתי לעשות משייטל ולא מסינטה, כי לשייטל יש טעם חזק יותר שישתלב טוב עם הטקילה.
1 נתח שייטל במשקל 2 ק"ג
6 שאלוט חצויים
גרידה מתפוז אחד
מלח גס, פלפל שחור גרוס
100 מ"ל טקילה איכותית
100 מ"ל סירופ אגאבה
מומלץ- חוט קשירה, מדחום בשר
מעסים את הנתח טוב טוב עם הפלפל, המלח וגרידת התפוז. עושים חאיצים בבשר ותוחבים לתוכו את בצלי השאלוט. בשלב הזה כדאי לקשור את הנתח לצלייה אחידה יותר.
מחממים תנור ל60 מעלות. אני יודע, בדרך כלל קודם נותנים לרוסטביף מכת חום ומנמיכים. אם עושים את זה הפוך, כלומר מתחילים מחום נמוך ואז נותנים מכת חום- נמנעים מייבוש הצדדים ויש שליטה מדוייקת יותר על מידת העשייה הרצוייה. לנתח במשקל 2 ק"ג לוקח בערך שעתיים וחצי להגיע לטמפרטורה של 60 מעלות במרכז הנתח. מודדים כמובן עם המדחום. כשהנתח במידה הרצויה מוציאים אותו מהתנור, מחממים את התנור לטמפרטורה מקסימאלית, מערבבים את הסירופ עם הטקילה ובעזרת מברשת מורחים אותו מכל הצדדים ומכניסים בחזרה לתנור עד להשחמה (כדאי מדי פעם למרוח עוד זיגוג). מוציאים, נותנים לנתח לנוח 10-15 דקות, מזגגים עוד קצת ופורסים. בתיאבון!
ומה עם משהו מתוק לסיום?
אז ככה- לוקחים אפרסק או נקטרינה, חותכים לחצאים, מפזרים סוכר מלמעלה ומניחים במקרר לשעתיים (עדיף ללילה) בתוך צנצנת. זה ירכך את הפירות ויוציא מהם נוזלים. אחרי שהפירות נחו, יוצקים טקילה עד לכיסוי ומשאירים במקרר לעוד לילה. זהו. יש לכם אפרסק שיכור שיכול להישמר בתוך הטקילה לפחות חודש, למרות שקשה לי להאמין שתצליחו להתאפק ולא לאכול אותו תוך חצי שעה. בטקילה אפשר להשתמש שוב, או לשתות אותה כמו שהיא- טקילה אפרסק.
יש לי עוד הרבה רעיונות- ויניגרט טקילה לקרפצ'ו סינטה, זביון טקילה, עוף בלימון, מלח וטקילה. אם אתם רוצים מתכון, או אם יש לכם רעיונות נוספים לבישול עם טקילה, אני אשמח לשמוע עליהם בתגובות.
אבא שלה ושלו 