אתם מכירים את זה שאחרי החתונה ההורים כל הזמן שואלים: "מה יהיה עם הנכדים? מתי נזכה לקצת נחת? למה אתם רוצים שנזדקן ולא נוכל לראות אותם? נו כבר קיבינימאט!! תכנסו לחדר, תזדיינו ואל תצאו משם לפני חודש שמיני!!" או משהו בסגנון? אז אתם לא לבד. כמעט כל זוג נשוי עובר את זה, כמעט כל זוג נשוי גם מביא נכדים, וכמעט כל זוג נשוי עושה את זה עם (קצת) לחץ מההורים.
ההריון
תקופת ההריון היא תקופה ורודה ונעימה (תתעלמו בבקשה מהבחילות, הרגליים שמתנפחות, ההורמונים, שינויי ההורמונים, ההשמנה… ועוד לא התחלתי לדבר על מה שהנשים עוברות), כולם תומכים, עוזרים, הבטחות נזרקות לחלל האוויר- "נשמור עליו כל הזמן, אתם תנוחו ואנחנו נטפל בו, כל סופ"ש שני תסעו לכם לנופש ואנחנו נשמור על האוצר הקטן". לפעמים אפילו נרשמים ריבים בין הורי הבעל לאשה על מי יעזור ויטפל יותר ברך שעדיין לא נולד.
הלידה
ואז- הלידה. כאבים, זיעה קרה, לחצים, התעלפויות ו.. שוב אני מדבר יותר על מה שאני עברתי, אני יודע, אני יודע, גם אשתי הייתה שם. אחרי תשעה חודשים פלוס הילד יוצא, כולם שמחים, תופרים את מה שצריך לתפור, חותכים את מה שצריך לחתוך (שלא תחשבו שמי יהיה הסנדק לא גורם לריבים וחלוקות מחדש של הירושה, אבל זה כבר נושא אחר), ו…..יש ילד. ומה אין? מי שאמר עורלה צדק, אבל אני התכוונתי דווקא לעזרה מההורים.
עזרה מההורים
כמו הרבה הבטחות שקיבלתם במהלך החיים- גם ההבטחה הזו התפוגגה כמו ריח של תבשילים מהמטבח שלכם והתחלפה בריח של חיתולים. כל בקשה לשמירטוף נדחית על הסף, בתירוצים אמינים יותר- "אנחנו לא יכולים, שנינו עם דלקת גרון", אמינים פחות- "אוי, בדיוק סבתא עושה קורס צניחה חופשית" וכאלה שממש לא שמים זין- "אנחנו ממש לא שמים זין". אני כבר לא מדבר על הגביע הקדוש שהוא סופ"ש ללא הילד. אפילו כמה שעות בודדות שנחוצות לכם כדי לשמור על לפחות מראית עין של זוגיות בריאה ואני כבר בכלל לא מדבר על שפיות כי זה הלך ביחד עם העורלה ו… שוב, כשאני מדבר על נושאים שקרובים לליבי אני נוטה קצת להיסחף.
חוזה נכדים
כל הבעיות הללו, כל התירוצים וכל הסופ"שים שופעי הילדים שדיברתי עליהם בפסקה הקודמת הם כמובן פרי דמיוני ופרי סיפורי הזוועות שאני שומע מחברים, כי אני הגעתי לכל העניין הזה של הנכדים מוכן. אני, גבירותי ורבותי, החתמתי את "סבא וסבתא" על חוזה נכדים. כן כן, מה ששמעתם. כשהתחילו הדיבורים והלחצים מצד ההורים שלנו, אני ואשתי (שלמזלי היא עורכת דין, כי אני לא חושב שעורך דין אחר היה מנסח כזה מסמך) ישבנו לנסח חוזה, וחיכינו. כאשר ההצקות לגבי צאצאינו המתעכבים התגברו והתגברו עד שלא הייתה שיחה שהנושא לא עלה בה הרגשנו ש"סבא וסבתא" בשלים לחתום על החוזה. הזמנו את ההורים שלנו משני הצדדים לארוחה משותפת ואמרנו רק שיש לנו משהו לספר להם. כמובן שהם הסיקו מכך שאנחנו בהריון. הייתם צריכים לראות את הפנים שלהם כשהם הבינו שיהיו להם נכדים רק לאחר שהם יחתמו על החוזה. בעצם, יש לי את התמונות איפשהו, אני אחפש. בכל מקרה, הם קראו את החוזה ועברו את חמשת השלבים של כל תוכנית סיטקום שמדברים בה על חמישה שלבים בהקשר כלשהו- הכחשה (אני לא מאמין שהבן שלי יחשוב אפילו על להחתים אותי על משהו כזה!), כעס (אין מצב, אתם שומעים אותי? אין מצב שאני חותמת על זה! חוצפה!), מיקוח (טוב, אבל אולי נשנה קצת את התנאים? תבואו לקראתנו), דיכאון (אני לא מאמינה שאנחנו באמת הולכים לחתום על זה…) והשלמה (טוב, כנראה שאנחנו הולכים לחתום על זה).
חברים, החוזה הזה שינה את חיינו, ואני יכול רק לקוות שהוא ישנה גם את חייכם. אם עזרתי לעוד אב חסר-שעות-שינה אחד, אם הצלתי עוד אם אחת מלהגיע לקחת את הילד באמצע היום מהגן כי הגננת אמרה שיש לו 37.1 (אחרי שמדדו לו חום שש פעמים ונתנו לו לאכול פלפל חריף), אם בזכות החוזה הזה תקבלו אפילו לילה אחד שבו לא תצטרכו לקום אל הילדים (כי הם לא ישנים אצל ההורים שלכם) הרי שעשיתי את שלי.
חוזה לשמירה והשגחה על הצאצאים
"הורים" (הורי הצאצאים)
"נכדים" (צאצאיהם הישירים של ה"הורים")
"סבא וסבתא" (הוריהם של ה"הורים")
הואיל ורציתם נכדים והואיל ולחצתם עלינו עד שעשינו אותם והואיל ויש בינינו קשר דם, הרינו חותמים בזאת על חוזה לשמירה על הנכדים. בתמורה לכל החובות המפורטים להלן, הנכדים מתחייבים לקרוא לכם סבא וסבתא, להיות חמודים וללא להעיק יותר מדי.
- הרינו, "סבא וסבתא" מתחייבים בזאת שמהרגע בו ימלאו ל"נכדים" _____ שנים/חודשים/ימים אנו ניקח אותם לסופ"ש ארוך/קצר בכל שנה/חודש/שבוע.
- "סבא וסבתא" מתחייבים כי אחת לשנה/חודש/שבוע הם יאספו/יחזירו את הילדים מהגן.
- "סבא וסבתא" מתחייבים כי באם ה"הורים" נקראו בשעת חירום להוציא את ה"נכדים" מהגן ואין באפשרותם לעשות זאת הם יוציאו את ה"נכדים" מהגן.
- סעיף זה מחייב את ה"הורים" בהצגת אישור בע"פ או אם יידרש לכך בכתב מאת המעסיק/החבר איתו הם נמצאים.
- סעיף זה מוגבל לפעמיים בשנה/חודש/שבוע.
- "סבא וסבתא" מתחייבים בזאת שבעת ההשגחה על ה"נכדים" הם ישמרו על כל החוקים וההגבלות שחלים על ה"נכדים" בעת השהייה אצל ה"הורים" לרבות הקראת סיפורים לפני השינה, אכילת שוקולד לפני ארוחת הערב וויתור על מקלחות, וזאת על מנת למנוע מצב בו ה"הורים" יוצאים מנייאקים.
- "סבא וסבתא" מתחייבים בזאת שהסכם זה לא יהווה בסיס להרעה ביחס ל"הורים" לרבות שינויים בירושה.
- ה"הורים" מתחייבים בזאת לא לספר על החוזה לאחיהם/אחיותיהם על מנת למנוע מצב בו "סבא וסבתא" יחויבו לחתום על חוזה נוסף.
- "סבא וסבתא" מתחייבים בזאת שבמידה וירצו לצאת לחופשה או נופש שיפגע בזכויות ה"הורים" הנובעות מהחוזה להלן, עליהם להודיע על כך בכתב לא יאוחר משישים ימי עבודה לפני התאריך. קבלת אישור יציאה לחופשה מותנה שאישור בכתב מה"הורים" על ויתור זכויותיהם לפרק הזמן האמור בלבד.
- ה"הורים" זכאים לפיצוי על אובדן זכויותיהם. ניתן לגבות את הפיצוי מ"סבא וסבתא" עד לשנה לאחר מימוש החופשה. הפיצוי יכול להתקבל בצורת ימים נוספים על חשבון הימים שאבדו או בצורת מזומן, מה שמקובל על שני הצדדים.
- כל הפרה של חוזה זה תגרור הטלת סנקציות נרחבות- אי מתן רשות לראות את ה"נכדים" כלל, שלילת ההסכמה המיידית על סכסוכים עם שכנים/משפחה ורכישת דירה ל"הורים" ע"י "סבא וסבתא".
על החתום: "סבא וסבתא"__________ "הורים"__________
אבא שלה ושלו 
2 מחשבות על “להוציא חוזה על הנכדים”