למה אנשים אוהבים לסבול ומתכון לחלפיניו כבוש שיכאיב לכם

רשומה רגילה

 

למה בעצם אנחנו אוהבים אוכל חריף? למה אנחנו ממשיכים לעשות משהו שגורם לנו לכאב? אנחנו אוהבים לסבול? אפשר להיכנס קצת לפרטים ולומר שכשאוכלים חריף משתחררים אנדורפינים למוח ומדגדגים את מרכז העונג, אבל אפשר לשחרר אנדורפינים גם בדרכים פחות כואבות ויותר זמינות כמו שוקולד, או סקס (טוב, זמין זה עניין יחסי…). הסיבה האמתית מאוד פשוטה- אנחנו נהנים לסבול. כן, גם הלא פולניות בינינו. יש משהו בתחושה הזו של הסבל שאנחנו עוברים וחולף שגורם לנו להרגיש בחיים. אז הנה עוד כמה דברים שגורמים לנו לסבל ועדיין אנחנו עושים אותם:

  1. ילדים. אתם באמת רוצים שאני ארחיב? אוקי: בכי, חוסר שינה, יללות, כפיות טובה, שיניים, חוסר שינה, קקי גב, קקיפלצת, קקי ראש, עצירות, שלשול, חוסר שינה, חום, צעקות, מלחמה בהרדמה.. חוסר שינה כבר אמרתי? וכל זה במהלך יומיים. למרות ששמעתי שזה עובר, בערך בזמן שיש להם ילדים משלהם. אדווח בהמשך.

 

  1. ספורט. אתם מכירים את אלו שאומרים שלרוץ זה כיף, ושלעשות ספורט עושה להם טוב? אז הם שקרנים מסריחים. הסיבה היחידה שהם עושים ספורט היא בשביל שאתם תרגישו רע עם עצמכם. הסיכוי היחיד שאני אכנס אי פעם למכון כושר היא אם אני אוכל להתאמן בלי לזוז. הי, בעצם כבר יש משהו כזה- אימון EMS. טוב, לא בדיוק, אבל הי, לדחוף 4 שעות של אימון לחצי שעה זה די מרשים. יש אנשים שאומרים כי אימון EMS מסוכן. משרד הבריאות אישר, זה מספיק בשבילי.

 

 

  1. לגעת בסימן כחול. סימן כחול זו הדרך של הגוף לומר לכם: "אם תלחצו בנקודה הזו יכאב לכם. מאוד. אנא, המנעו מלגעת באזור הזה". די פשוט נכון? אז למה לעזאזל בכל פעם שיש סימן כחול על הגוף אתם חייבים ללחוץ כדי לבדוק אם הוא באמת כואב?? שלא לדבר על זה שככל שהזמן חולף הסימן משנה צבע מכחול שחור לכחול, סגלגל , צהוב… מיותר לציין שבכל פעם שיש שינוי בגוון (בנות, פה יש לכן יתרון של להבחין בהרבה יותר תתי גוונים) של הסימן האצבע נשלחת כאילו מאליה כדי לבדוק אם גם רמת הכאב השתנתה.

 

זהירות, חריף

אם הגעתם עד לפה, כנראה שאתם ממש אוהבים לסבול, ולכן מגיע לכם מתכון של חלפיניו כבוש בוודקה, כי על כל הכאב שאתם עוברים, מגיע לכם גם איזה משהו שיקהה אותו. המתכון מתאים לכל הפלפלים החריפים, אבל בזמן האחרון ניתן למצוא חלפיניו טרי בשוק ואפילו בסופרים מדי פעם. שווה להשקיע ולחפש כי החלפיניו משלב את החריפות עם טעם פחות דומיננטי מפלפלים אחרים.

 

אז ככה; מתכון לחלפיניו כבוש לאנשים שאוהבים לסבול

חומרים-

צנצנת זכוכית מחוטאת- או בחימום בתנור, או במים רותחים. מומלץ אחרי החיטוי למזוג טיפה וודקה כדי לחטא עוד קצת, וכי וודקה.

חלפיניו טרי בכמות שתמלא את הצנצנת- מומלץ לחתוך אותו לפרוסות גסות, עם הגרעינים למי שאוהב חריף. חשוב! לא לגרד בעיניים או במקומות אינטימיים לאחר החיתוך.

תחמיץ-

500 גר' חומץ (רצוי תפוחים, אבל גם רגיל יכול להתאים).

100 גר' מים

50 גר' סוכר

50 גר' מלח

עלה דפנה אחד

10 זרעי כוסברה מעוכים

100 גר' וודקה

 

הכנה:

  • מכניסים לצנצנת את הפלפלים ומוודאים שיש מספיק מקום לתחמיץ
  • מכניסים לסיר את כל מרכיבי התחמיץ פרט לוודקה
  • מרתיחים עד שהסוכר והמלח נמסים
  • מוזגים לתוך הצנצנת
  • מחכים שיגיע לטמפרטורת החדר
  • מוזגים פנימה את הוודקה וסוגרים
  • מניחים בשמש למשך שלושה ימים לפחות, אפשר עד שבוע
  • פותחים, טועמים, סובלים קצת ושומרים בקירור

בתיאבון וסבל נעים

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s