אחד הרגעים הקשים ביותר שעוברים ביחסים בין אבא לילד הוא הרגע בו הילד מגלה שהוא יותר טוב מהאבא. אני חשבתי שיקח לו קצת יותר זמן משנה וחצי.
יש ילדים שמגלים שהם טובים יותר מהאבא במשחקי מחשב. יש ילדים שהופכים להיות חזקים יותר מהאבא. יש ילדים שמנצחים אותו בשח-מט. לבושתי, הילד שלי אוכל יותר חריף ממני. מאז ומעולם התגאיתי ביכולת שלי לאכול חריף. בכיתה ד' כבר שתיתי בקבוק טבסקו שלם בגלל התערבות ומאז לא הפסקתי. תמיד כשנתקלתי בחברים ומכרים שאמרו לי שהם אוכלים חריף בלי בעיה גיחכתי קלות ונתתי להם לטעום מההבנארו שחבר הביא לי מהערבה, או מזה שגידלתי במשך תקופה מסוימת בבית. אני מודה, ההתפתלויות, עוויתות הכאב ודמעות הסבל שלהם היו בשבילי כמו נקטר מתוק-חריף.
בימי שישי בארוחות משפחתיות סבא שלי (שממנו ירשתי כנראה את סף הכאב הגבוה) מביא פלפלים שמגדלים במיוחד בשבילו בערבה. שומרים אותם בתוך כלי אטום בגלל שהאדים שיוצאים מהם עלולים לצרוב את מי שמעביר את ידו לידם. הוא נותן אחד לי ואחד לו וכך אנחנו מעבירים את הערב, בכאב משותף.
בארוחה האחרונה ישבתי ליד אוריקי. כהרגלו הוא האכיל את עצמו, את השולחן, את הכלבים ואת הבגדים שלו. בשלב מסויים הוא ראה את הפלפל האדום-אדום, הצביע וצעק: "אה!". בתרגום חופשי הכוונה היא "שלי!". כמובן שהאינסטינקט הראשוני שלי הוא לתת לו כל מה שהוא רוצה אחרת הוא ירביץ לי, אבל קלטתי את המבט של אשתי. אז כמובן שבלי שהיא שמה לב נתתי לו אותו, מתוך מחשבה שככה אוכל ללמד אותו לקח.
הילד לקח את הפלפל, פתח את הפה ונתן ביס מכל הלב.
בשלב זה הכל התרחש בהילוך איטי- אשתי נקרעה מתוך רצון לתת לי כאפה או להוציא את הפלפל מהיד של הילד, אני הייתי מוכן עם כוס חלב ושאר הסועדים פשוט בהו.
הילד לא מצמץ. לא בכה. הוא פשוט נהיה אדום.
ואז הוא לקח עוד ביס. ועוד אחד.
אני הרגשתי מובס.
רק אחרי שישבתי המום במשך כמה דקות, כולם צחקו עלי ואמרו שהפלפל החריף היחיד היה שלי וכל השאר היו מתוקים. נבלות.
חכו חכו לפעם הבאה שאני אכין משהו לארוחת שישי.
אז לכל מי שמרגיש שסתם פלפל חריף כבר לא עושה לו את זה, מצורף מתכון של פלפלי חלפיניו ממולאים בגבינת חלפיניו וצ'דר ומצופים בטמפורה, כדי שיהיה לכם שמח.
חלפיניו פופרס
מצרכים:
8-10 חלפיניו טריים
100 גר' גבינת שמנת-חלפיניו של נפוליאון
100 גר' גבינת צ'דר מגורדת
50 גר' שום קונפי (לא חובה, זה נותן קצת גוף לגבינות)
20 גר' פלפל מדגסקר (ממש מוסיף)
20 גר' פירורי לחם (מוסיף קראנצ'יות)
לבלילת טמפורה:
50 גר' קורנפלור
חלבון מביצה אחת
קורט מלח
30 מ"ל בירה (את השאר מומלץ לשמור לאכילה, זה עוזר 😉 (
הכנה:
- מוציאים את הגבעול ואת התוכן של החלפיניו
- מערבבים את כל המרכיבים של המילוי
- ממלאים את החלפיניו. מומלץ עם שקית זילוף, זה ממש נוח
- מקמחים את חלפיניו הממולאים בקורנפלור ומניחים בצד
- מערבבים את התערובת לטמפורה
- מחממים סיר קטן עם שמן ל-180 מעלות
- טובלים את החלפיניו בטמפורה ומניחים בשמן אחד אחד, אחרת הם ידבקו
- מוציאים מהשמן אל נייר סופג
- אוכלים כשזה חם
סבל מהנה!
אבא שלה ושלו 
בדיוק ביקשו מממני לבדוק האם הפלפלים שקיבלנו במשלוח מחביביאן הם מתוקים או חריפים. אמרתי חריפים כדי שיישארו כולם שלי. לא הצליח.