לחכות לנשימה הבאה של הילד שלכם ולהתפלל שתגיע בכל פעם מחדש

רשומה רגילה

יש קולות שכשאתה שומע הם ישר מפעילים אצלך טריגר. למשל, מוזיקה של אוטו גלידה תעשה לרובנו חשק לרוץ ולדחוף את כל הילדים כדי שנוכל כבר לקנות שוקובו, צליל של אופנוע מרוחק יגרום לנו לקפוא רגע במקום עד שנבין שזו לא אזעקה, וכשנשמע את מנגינת הפתיחה של בינבה זה תמיד יעורר דיון האם קוראים לה בימבה או בינבה (זה בינבה!).

בכל מארג הצלילים הקיימים, יש צליל מסויים. אני אשמע אותו תמיד, אפילו מעל רעש המראה של מטוס. והוא תמיד יקפיץ אותי לראות אם הכל בסדר עם אורי.

צליל של ילד משתנק. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

למה אנשים אוהבים לסבול ומתכון לחלפיניו כבוש שיכאיב לכם

רשומה רגילה

 

למה בעצם אנחנו אוהבים אוכל חריף? למה אנחנו ממשיכים לעשות משהו שגורם לנו לכאב? אנחנו אוהבים לסבול? אפשר להיכנס קצת לפרטים ולומר שכשאוכלים חריף משתחררים אנדורפינים למוח ומדגדגים את מרכז העונג, אבל אפשר לשחרר אנדורפינים גם בדרכים פחות כואבות ויותר זמינות כמו שוקולד, או סקס (טוב, זמין זה עניין יחסי…). הסיבה האמתית מאוד פשוטה- אנחנו נהנים לסבול. כן, גם הלא פולניות בינינו. יש משהו בתחושה הזו של הסבל שאנחנו עוברים וחולף שגורם לנו להרגיש בחיים. אז הנה עוד כמה דברים שגורמים לנו לסבל ועדיין אנחנו עושים אותם:

להמשיך לקרוא

10 טיפים שיעזרו לכם לחזור מהחופשה עם יותר כסף

רשומה רגילה

קחו בן אדם ממוצע. תנו לו עבודה קבועה. תנו לו גם חיסכון קטן שיושב בבנק. תוסיפו שכר דירה, קצת קניות. הוא מסתדר לא רע. אפילו נשאר לו קצת כסף בסוף החודש לבזבוזים.
קחו את אותו בן אדם. תוסיפו למשוואה אישה, כלב עם בעיות גב, ילדה בת שלוש וחצי עם אהבה לגלידה ושוקולד, ילד בן שנה וקצת עם אהבה לבזבוז חיתולים, בזבוז מגבונים, שתיין לא קטן (של נוטרילון, כן?), קניות שאמורות להספיק לגדוד אבל בפועל נגמרות תוך חצי שבוע, חשבון חשמל שאמור להספיק להאיר עיר קטנה, עלויות גן עירייה, צהרון, משפחתון, פעוטון, ואשפוז מרצון ו… לא ממש נשאר משהו בסוף החודש. כלומר נשאר, אבל חוב. במצב כזה, כשכבר מצליחים לצאת לחופשה (עם או בלי הילדים, תלוי מה החוזה שלכם אומר) צריכים לדעת איפה אפשר לחסוך כדי לצמצם בעלויות כמה שיותר. לא, לתת לילדים לישון באוהל בחוץ לא נחשב לחופשה. אז ריכזתי כמה טיפים שיאפשרו להורים חסכנים אפשרות… אה, לחסוך אפילו יותר. להמשיך לקרוא

להוציא חוזה על הנכדים

רשומה רגילה

 

אתם מכירים את זה שאחרי החתונה ההורים כל הזמן שואלים: "מה יהיה עם הנכדים? מתי נזכה לקצת נחת? למה אתם רוצים שנזדקן ולא נוכל לראות אותם? נו כבר קיבינימאט!! תכנסו לחדר, תזדיינו ואל תצאו משם לפני חודש שמיני!!" או משהו בסגנון? אז אתם לא לבד. כמעט כל זוג נשוי עובר את זה, כמעט כל זוג נשוי גם מביא נכדים, וכמעט כל זוג נשוי עושה את זה עם (קצת) לחץ מההורים.

להמשיך לקרוא

צללים וערפל

רשומה רגילה

צללים

"הממממ" חשבתי לעצמי "הוא מאחר". רוקנתי את הכוס, מעווה את פני תוך כדי בליעה. כנראה שהרופא צדק כשאמר שלא כדאי לשתות עד שהחתכים יחלימו. מצד שני, מה הוא מבין? בהיתי בתחתית הכוס, תוהה אם הלכלוך נמצא בתוכה או מתחתיה ומבין שאני לא באמת רוצה לדעת את התשובה כששמעתי את הכסא משמאלי נמשך לאחור וגוף כבד מתיישב עליו. לפי החריקות של המסמרים אני מעריך שהוא שוקל בסביבות ה140 ק"ג. הוא מתנשף, ואני שומע טיפות כבדות זולגות משולי המעיל שלו. שני הסימנים האלו מראים לי שהגיע לכאן ברגל, ואני משחרר את האוויר מהריאות שלי. לא שמתי לב בכלל שעצרתי את הנשימה. זה לא הוא. להמשיך לקרוא

הצד האפל של פיית השיניים

רשומה רגילה
3058972390_01ab6f28c3

פיית השיניים הרעה

מי לא מכיר את פיית השיניים?

אותו יצור מיתי החביב על ילדים והורים בכל רחבי העולם. הפייה הטובה שמגיעה אל כל ילד ולילדה שנפלה להם שן, ואם הם הניחו אותה מתחת לכרית היא תיקח אותה ובתמורה תשאיר המחאה בנקאית, או מזומן, תלוי מה מצב העו"ש שלה. בהתחשב בזה שאין לה ממש הכנסה (לאסוף שיניים מכל ילדי העולם זו משימה שלוקחת הרבה מאוד מהזמן הפנוי שלך) יותר סביר שלא תקבלו הרבה כסף עבור השיניים.

אבל לא עליה אני רוצה לדבר, אלא על הצד האפל שלה. יותר נכון- אחותה.

פיית השיניים.

כן, זה קצת מבלבל שלשתיהן קוראים פיית השיניים, אבל ככה זה. אולי בשביל להבדיל ביניהן, בואו נקרא לפייה הראשונה- שאחראית על לקחת מהילדים את השיניים–  פיית השיניים הטובה.

לפייה השנייה- שאחראית על להצמיח לילדים את השיניים– פיית השיניים המפלצתית-מרושעת-אחראית על כל הרוע בעולם-כאבי תופת- חוסר שינה-רוע טהור, או בקיצור- פיית השיניים הרעה.

מספיק שתאמר את שמה באוזניו של הורה לילד קטן והוא מיד יתחיל לרעוד מפחד. אין ספק שהורים שכבר פגשו אותה או חוו את תוצאות ביקוריה היו חולמים חלומות בעתה עד סוף ימיהם, אך הם כבר לא חולמים דבר. הם פשוט לא מצליחים לישון מספיק…

במובנים רבים היא דומה לערפד, רק שבמקום למצוץ את דמך היא מנקזת את שעות השינה שלך. חלק מהנפשות האומללות שנפלו קורבן לפיית השיניים הרעה איבדו כל תקווה. הן מסתובבות בעולם חסרות תכלית, צפות ממקום למקום ללא מטרה מוגדרת. יש האומרים שאם מקשיבים למלמוליהן חסרי הפשר ניתן לשמוע לפעמים מילים ברורות כמו "קפה", אך אלו רק שמועות. למיטב ידיעתינו לא ניתן ליצור קשר של ממש איתן. אחדים מאלו שעדיין לא איבדו תקווה מתפללים, אחרים מוצאים נחמה בזרועות המדע ומנסים משחות או תמציות, ישנם כאלו שדעתם נשתבשה עליהם עד כדי כך שהם מאמינים ששרשרת של שרף עצים מאובן יגן על ילדיהם מביקורה של אותה פייה מרשעת, אך כמו שרשרת שום כנגד ערפדים, הדבר לא הוכח מעולם.

לעולם לא אשכח את אותו לילה הרה גורל בו כמעט תפסתי אותה. היה זה בליל חורף סגרירי, קר ואפל. בחצות הליל, ניצלתי חמש דקות של הפוגה מזעקות האימים ונשכבתי קודח והוזה על מיטתי, נותן מנוחה לעיני, כאשר רחש זעיר, כמשק כנפיים של פרפר גדול גרם לי לפקוח את עיני. הלכתי אל החדר של בני, בשקט בשקט, ופתחתי בדממה מוחלטת את דלת החדר (למזלי דאגתי שהצירים יהיו משומנים כהלכה, לקח לכל מי שיש לו ילדים שמתעוררים בקלות) ומעל מיטתו ראיתי אותה- דמות מטושטשת, עטויה כותונת לבנה רוכנת מעל פניו של בני הקטן. נשמתי עמוק ובזעקת קרב זינקתי עליה ותפסתי אותה! היא צעקה גם כן מרוב פחד ומיד ניסתה לברוח אך ללא הועיל- אחזתי בה ולא נתתי לה להימלט. "סוף סוף תפסתי אותך!" צעקתי עליה וסובבתי אותה אלי כדי שאוכל לראות את פניה. לצערי (הגדול. אפשר לומר גדול מאוד) זו הייתה אשתי.

You won this round,  פיית השיניים הרעה (כן, יש לי הרגל לדבר בקלישאות באנגלית), אבל

The joke is on you, כי יהיה לי הרבה יותר קל לתפוס אותך, עכשיו כשאני ישן בסלון.