מלאך או: שטן

בוקר. חמש בבוקר. תום קוראת לי מהמיטה שלה, למרות שהיא כבר יכולה לרדת. היא לא בדיוק קוראת, אלו יותר מלמולים של "קמתי מהשינה ואני לא אחזור לישון אז תבואו כבר לפה כדי שאני לא אמשיך ליילל". אני פותח בשקט את הדלת שלה והיא מרימה אלי ראש קטן עם הילה של תלתלים. בוקר טוב תוםתום.

עדיין בוקר. תום יוצאת מהמיטה, לוקחת בובה והולכת לסלון. -"פאי!", היא צועקת, ופאי מתקרב אליה בחשש. -"בוא בוא". פאי מתחיל להבין שהוא בצרות. -"תום, את יכולה ללטף את פאי, אבל בעדינות, הוא שביר". תום מתקרבת אל פאי ובצווחת "טובה!" מושכת לו בזנב.

תום עכשיו בגן. תום אוהבת לעזור לגננות. היא א' תינוקות. כשמשחקים במשחק שכולל תנועה שהתינוקות הקטנים עוד לא יודעים לעשות היא דואגת מדי פעם להתיישב לידם כדי שלא ירגישו מקופחים. היא גם מסדרת, מארגנת, מושיבה, מעמידה, מחלקת הוראות ודואגת שכל הילדים גם יקבלו חיבוק מדי פעם.

תום חוזרת מהגן. אמא ואבא באו לקחת אותה. כשהולכים למכונית הם מחזיקים ידיים. –"לאלאלאלאלאלאלא!!!!!!".

תום במכונית. עם אמא ואבא. יש שיר שהיא אוהבת ברדיו. Timber של Ke$ha למרבה הבושה שלי. היא מתחילה להזיז את הראש מצד לצד. הקצב מתגבר, הידיים מצטרפות והיא מתחילה לשיר –"אואואואואואואואואואו".

המכונית חונה. תום הולכת מהחנייה לכיוון הבית. חבורה של ילדים עוקפת אותה. היא מסתכלת ומתחילה לרוץ אחריהם. עוד אין לה כל כך קואורדינציה בריצה. זה נראה כאילו תמנון עם התקף אפילפסיה רודף אחרי הילדים. הם בורחים. גם אני הייתי בורח.

תום הגיעה הביתה. פאי מלקק אותה מהר ובורח לפני שהיא תספיק להגיב. יושבים לשחק בחדר. תום מלבישה את הדובי. מורידה נעליים לבובה. קופצת קצת על החמור ג'ימבורי. הולכת לסלון לצייר קצת הרבה עם הטושים. קצת על הנייר, הרבה על עצמה.

תום מתיישבת לאכול. אמא ואבא יושבים אתה. אין לה חשק כל כך. היא רק מכרסמת את החביתה ומשחקת עם העגבנייה. בשלב מסוים היא חוטפת קריזה ומעיפה את הצלחת מהשולחן. לא יפה תום.

תום מתקלחת. היא לא רוצה לבד, אז אמא נכנסת איתה. ואז אבא גם. היא רוצה שגם פאי יכנס, אבל הוא לא בעניין. מסתבנים, מצחצחים שיניים, מנקים אוזניים ועושים בועות. תום נקייה.

תום הולכת לישון. היא עייפה. היא מלטפת את אמא בזמן שהיא מלבישה אותה. היא מכבה לבד את האור, נכנסת למיטה, מסדרת את הדוב במקומו ונשכבת. אמא שרה לה שיר. תום נרדמה.

טראח! הדלת של חדר השינה שלנו נפתחה. תום עומדת בפתח, הדוב ביד אחת וקילשון ביד השנייה. אני מוכן להישבע שיש לה גם קרניים.

כן, זו המלאך שלי.