שורט-ריב וחופש

אחד החסרונות הכי גדולים בלהיות טבח (תשאלו כל אחד שבחר משום מה במקצוע הזה) הוא לעבוד בסופי שבוע. אין ארוחות שישי עם המשפחה, אין בראנצ'ים טעימים (חוץ מאלה שאתה מכין ללקוחות), וכל פעם שאתה רואה מישהו שאומר "חג חמישי שמח" בא לך לתת לו סטירה עם הזנב של הדג שבדיוק פילטת לסרוויס של שישי בערב. שאתה כמובן, הולך להיות בו.

אחד היתרונות הבודדים הוא שיש לך יום חופש באמצע השבוע. אז נכון שזה סתם יום, ואין לך באמת מה לעשות באמצע השבוע, ועבדת עד הערב אתמול ומחר אתה צריך להיות בעבודה על הבוקר, אבל היי- יום חופש!

אחד הדברים שאני הכי נהנה מהם ביום חופש הוא- הפתעה- לישון. אני מתעורר בבוקר (בדרך כלל מעירים אותי), מתארגן, מארגן את תום, זורק אותה בגן ומהר חוזר הביתה לנסות לישון. בדרך כלל אני מתעורר אחרי שתיים שלוש דקות כשפאי קופץ לי על הראש ורוצה שאוציא אותו. אז אני מוציא אותו. מהחדר. וחוזר לישון.

עוד דבר ש"כיף" ביום חופש באמצע שבוע הוא שהכול פתוח. אז כל הסידורים שנדחו כבר חודשיים- מישהו צריך לעשות. בנק, דואר, משרד הרישוי, אגף הגבייה- אני בדרך.

כמעט הכי כיף- ללכת למסעדה ולצחוק על הטבחים המסכנים שמכינים לך את האוכל.

אבל הכי כיף- להכין אוכל לארוחת ערב. זה לא קורה הרבה. מי שהתחתן עם טבח/ית יכול להגיד לכם שכל הזמן הוא מקבל הערות בסגנון: "איזה כיף שהתחתנת עם שף!! בטח כל היום הוא מכין לך אוכל מדהים!!!". לא יכול להיות דבר רחוק יותר מהאמת. אחרי שכל היום קצצת, פילטת, בישלת, טיגנת, הקפצת, טעמת (ועוד המון פעלים שקשורים לבישול)- הדבר האחרון שאתה רוצה לעשות הוא לבשל גם בבית. אתה רק רוצה להתמוטט על הספה ולראות אם וולטר ווייט ניצח את הלאניסטרים ואת המלך הצהוב. או משהו כזה, בכל מקרה כבר נרדמת על הספה.

אז בחזרה לעניין- כשאני בחופש, אני נהנה לבשל. אין הרבה דברים שעושים אותי מאושר כמו ילדה קטנה מרוחה באוכל ואישה מדהימה שמהנהנת ואומרת לי שיצא מוצלח (אבל לא מוצלח כמו מה שהיא מכינה). כמובן שהתגובה שלי היא שזה לא יצא- אני הכנתי.

ביום חופש הקודם שהיה לי הכנתי שורט-ריב. שזה בעצם שם יפה לשפונדרה. היופי בשפונדרה זה שפשוט זורקים אותה לסיר עם כמה דברים ואז אפשר לשכוח ממנה לכמה שעות. אפשר למשל ללכת לישון. רק לא לשכוח להדליק את הגז. אחרי כמה שעות מוציאים מהסיר (כדאי מאוד לשמור את הנוזלים שספגו את כל הטעם של הבשר)- קוצצים או מפרקים לסיבים, ומפה יש המון אפשרויות. אפשר להכין לזניה אפויה, אפשר להוסיף לבשר קרעים של פסטה, ואפשר להכין לחמניות בצל ולהכניס את הבשר פנימה. אז זה מה שעשיתי.

 

לשורט-ריב-

–        1 קילוגרם שפונדרה נקי משומן

–        2 שיני שום

–        חצי בצל

–        חצי גזר

–        מקל סלרי

–        פלפל שחור

–        מלח

–        כוס יין אדום

–        פטרוזיליה

–        טימין

–        מים

מכניסים את הבשר לסיר עם הירקות (כדי שיהיה נוח להוציא את הירקות בסוף הבישול אל תקצצו את הירקות. את עשבי התיבול כדאי לקשור בחוט), מוסיפים יין, מלח ופלפל ומכסים במים. מדליקים אש ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש והולכים לישון לארבע-חמש שעות. או שאפשר לראות כמה פרקים של שובר שורות או משחקי הכס, כל עוד אתם צלולים. הבשר מוכן כשאפשר לתלוש פיסה קטנה ממנו בקלות. מוציאים מהסיר (ממש כדאי לשמור על הנוזלים. אם תצמצמו אותם תקבלו רוטב בסגנון ציר בקר), ומפוררים את הבשר לסיבים כשהוא מתקרר מעט. בשלב הזה אפשר לחלק למנות בתוך שקיות ניילון ולהקפיא. שימושי מאוד לפעמים שבא לכם ראגו טוב ואין לכם זמן או כוח להכין. אפשר לתבל את המרק בנוזלים שצמצמתם.

לחמניות בצל- (את המתכון לקחתי מאתר "ספר המתכונים שלי". אלה לחמניות שאשתי הכינה פעם והן היו כל כך טובות שאימצתי אותן).

–        500 גרם קמח

–        25 גרם שמרים טריים

–        1 כף מלח

–        2 כפות סוכר

–        1/4 כוס שמן קנולה

–        כוס מים חמימים

–        2 בצלים גדולים

–        1 ביצה טרופה

 

–        קוצצים את הבצל לקוביות קטנות ומטגנים במחבת עד לצבע זהוב. מורידים את הבצל על נייר מגבת לספוג עודפי שמן עד שהוא מתקרר.

 

–        בקערת המיקסר מערבבים את הקמח יחד עם השמרים. מוסיפים את המלח, הסוכר, השמן וחצי מכוס המים בהדרגה תוך כדי לישה. חשוב להרגיש את הבצק, הבצק צריך להיות רך,  אחיד ומעט דביק. לשים את הבצק כ- 6-7 דקות. שוב, אם אין לכם מיקסר- תקנו. אם אתם לשים ביד- לפחות 10 דקות לישה.

 

–        מוסיפים לתוך קערת המיקסר את הבצל המטוגן  וממשיכים ללוש. זוכרים את חצי כוס המים ממקודם? אז אם הבצק נראה כאילו הוא צריך עוד מים אפשר להוסיף אותה. לשים עד שתערובת הבצק אחידה. מכסים את הקערה של המיקסר בניילון נצמד ומניחים לתפיחה עד להכפלת הנפח.

 

–        קורצים כדורים בגודל של כדור פינג פונג. מניחים בצורה מרווחת בתבנית מרופדת בנייר אפייה ומכסים במגבת. מניחים לבצק לתפוח עד שהוא מכפיל את הנפח.

 

–        מורחים מעל הלחמניות ביצה טרופה ואופים בחום של 190 מעלות כ- 20 דקות או עד שהלחמניות זהובות.